לא הרבה שמו לב לזה, אבל אנחנו אוטוטו בסוף דצמבר, מה שאומר שרשמית החורף כאן, גם אם זה לא בדיוק ניכר בכמויות גשם אדירות. נכון, לפני לא הרבה זמן פקדה אותנו מערכת חורפית אחת די ענקית שהמטירה כאן המון גשם, אבל הוא התרכז בעיקר בצפון ובסופו של דבר אחרי יומיים וחצי של גשם, אנחנו שוב סוגרים שבוע יבש.
מי שכבר התכוננו במרץ לקראת הגשם היו חבר'ה שמכנים את עצמם כ"ציידי שטפונות". מדובר באנשים שאולי ישמעו לחלקכם משוגעים – אבל בעיני מדובר באנשים מאוהבים לכל דבר. מאוהבים בטבע, מאוהבים בעוצמתו, מאוהבים במראה המדהים של נהרות אדירים של מים שנוצרים בין רגע אחרי מערכת חורפית אחת.
בניגוד לנחלים הצפוניים שמרביתם הם נחלי איתן, בנגב ובאיזור הערבה הנחלים ברובם הם נחלי אכזב. כלומר, מרבית ימי השנה הם יבשים לחלוטין ולמעשה ההליכה בהם מתאפשרת אפילו בתוך ערוץ הנחל עצמו. אבל כשיורד גשם, בגלל תוואי הקרקע המדברית של הנגב המים אינם מחלחלים פנימה, אלא זורמים במלוא העוצמה קדימה, לא לוקחים איתם שבויים בדרך.
אז אפשר להתייחס אל אותם ציידי שטפונות בדיוק כמו אל אנשים שמטיילים אחרי פריחות של אירוסים באביב או חלמוניות בסתיו – אנשים שרוצים לראות את הטבע, ולתפוס אותו בזמן אמת. אחד המקומות האהובים עליהם הוא מכתש רמון על שלל נחליו. מרבית ה"ציידים" מכירים את האזור כמו את כף ידם, ויודעים בדיוק לאיפה לרוץ כדי לתפוס את השטפון הבא, רגע לפני שהוא נעלם כלא היה.
קיראו בהרחבה על פסטיבל הכלניות בדרום
תאמרו מה שתאמרו, יש בזה משהו יפה מאוד. גם בגלל המראות הנהדרים של המכתש, עם צבעי הארגמן-חרדל של חולותיו. המים שעוברים שם בזמן השטפונות יוצרים מראות מופלאים בעזרת הצבעים האלה, ואני בטוח שלא רק המשוגעים לדבר ישמחו לראותם. צימרים בים המלח
שהרי בחודשים שבהם אנחנו מטיילים בדרך כלל, כלומר בחודשי האביב והקיץ, האזור כולו חם לאללה ומאוד קשה לטיול, במיוחד בגלל שהמסלולים בו די ארוכים, ואילו עכשיו בתקופה הזו הטמפרטורות בו די נעימות ומאפשרות הליכה בלי להזיע.
זה לא אומר שצריך לוותר על הדברים שהם חובה בכל טיול – כובע ומימיה – אבל בהחלט מאפשר הרבה לטייל, ואפילו גם לראות בדרך את גבי המים היפים שמתמלאים מים בחורף, ואפילו יוצרים מפלים ארעיים במקומות מסוימים. בנחל משמר, למשל, בימים שממש אחרי הגשם, אפשר לתפוס גם מפל די מרשים הנופל מגובה של כ-100 מ'. מכובד לכל הדעות.
מצד שני, החורף מחייב את מי שרוצה לטייל בנקיטת משנה זהירות, במיוחד בדרום ובמיוחד מיד אחרי מערכת הגשמים. אם בקיץ צריך, כאמור, להקפיד הקפדה מירבית על שתיה ועל חבישת אמצעי הגנה מפני השמש, עכשיו צריך להיזהר לא להיות חכמים יותר מדי. מה שנקרא, חכמולוגים.
אז אל תלכו במקומות שאתם לא מכירים לבד, אל תנסו לרדת לערוצי נחלים, ואם אתם הולכים "לצוד שטפונות" – אל תעשו את זה בלי אנשים מומחים שכבר צדו שטפון אחד או שניים. תאמינו לי שהם יודעים בדיוק את כל הסכנות, יש להם ציוד מיוחד שמגן עליהם (ועל הרכבים שלהם) ומבטיח שלא הם ולא אתם תמצאו את עצמכם במהדורת החדשות, אבל לא בצורה החיובית.